דפוס שלום עליכם חוליה בשרשרת-ההיסטורית של הדפוס העברי
09 ספט

במאה החמש עשרה המציא יוהנס גוטנברג את הדפוס. בהמצאתו הוא שכלל טכנולוגיות קיימות שהיו אז בשימוש של בעלי מלאכה שונים והוסיף להם טכנולוגיות חדישות שלא היו מוכרות עד אז. המצאתו של יוהנס גוטנברג נחשבת להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. היא אפשרה הדפסה של אלפי ספרים בתוך זמן קצר ובעלויות נמוכות והיא הביאה לעלייה  דרמטית ברמת החיים, להרחבת ההשכלה לכל שכבות החברה ולהקמת אוניברסיטאות רבות בשל הביקוש הגובר להשכלה.

קשה לדמיין איך התנהלו החיים ללא בתי דפוס. כיום בתי הדפוס משרתים אותנו למגוון צרכים. להדפסת ספרים, חוברות, הזמנות לחתונה, פלאיירים פרסומים, כלי שיווק ומיתוג, כרטיסי ביקור ועוד והם מסייעים לנו להפיץ רעיונות דתיים, רעיונות פוליטיים, חברתיים ועסקיים.

מבט מהיר על התפתחות ענף הדפוס

תוכן עניינים

הספר הראשון שהודפס בבית הדפוס של גוטנברג היה התנ"ך בשפה הלטינית והוא מכונה תנ"ך גוטנברג, הוא הודפס בשנת 1456 והופץ במאה ושמונים עותקים.

בתוך זמן קצר התפשטה ההמצאה וקמו בתי דפוס נוספים. בתוך חמישים שנה מאז ההמצאה עלה מספר הספרים שהודפסו באירופה ממאות בודדות עד לעשרה מיליון עותקים של ספרים מודפסים.

כל הספרים שנדפסו משנת 1445, השנה בה נדפס הספר הראשון, ועד לדצמבר 1500 נקראים אינקונבולים. אינקונבול זוהי מילה באיטלקית שמשמעותה עריסה, ואכן הספרים הראשונים נקראו "ספרי עריסה" באסוציאציה לתינוק שזה עתה נולד וישן בעריסה.  האינקונבולים, "ספרי העריסה" נחשבים לספרים יקרים מאוד וערכם עשוי להגיע למאות אלפי דולרים ואפילו יותר.

מתוך כ – 25,000 ספרי אניקונבולה ידועים כמאתיים וחמישים אינקונבולים עבריים, חלק גדול מהם נמצא בירושלים בספרייה הלאומית.

מבט מהיר על התפתחות הדפוס העברי

עד להמצאת הדפוס נשקפה סכנה מתמדת לספרות היהודית מאחר ומדי פעם ניסו הגויים להתנקש בנשמת האומה והעלו באש את הספרים היהודיים. השריפה הראשונה הייתה בפאריז שאז נאספו כלל ספרי התלמוד שנכתבו בכתב יד והועלו באש ברחובות המרכזיים של העיר. עם המצאת הדפוס, השתנה המצב שכן כל ספר הודפס במספר עותקים גדול והופץ במקומות רבים.

הספר העברי הראשון נדפס בשנת 1475 בריג'ו די קלבריה בדרום איטליה. זהו פירוש רש"י לתורה שנדפס על ידי המדפיס אברהם בן יצחק גרשון שהגיע לאיטליה מספרד.

בראשית המאה השש עשרה כבר פעלו באירופה כשלושים בתי דפוס שהדפיסו ספרים  בעברית במגוון נושאים ספרי קודש, ספרים שעסקו בפילוסופיה, ברפואה, בהיסטוריה ובדקדוק העברי.

משפחת שונצינו הייתה אחת מהמשפחות המפורסמות של המדפיסים העבריים. המשפחה ייסדה והפעילה את בית הדפוס העברי הראשון שפעל במשך עשרות שנים בעיר סונצ'ינו שבצפון איטליה. אבי המשפחה הגיע אל העיר מגרמניה, התיישב בה, ובשנת 1484 הקים בה את בית הדפוס. הוא אימץ את שם העיר כשם משפחה וכשם לבית הדפוס שהקים.  הספר הראשון שנדפס בבית הדפוס הזה היה מסכת ברכות, המסכת הראשונה של התלמוד הבבלי  ובשנת 1488 הם הוציאו לאור את התנ"ך השלם והמנוקד הראשון.

הדפוס הראשון בארץ ישראל הוקם בשנת של"ז בצפת על ידי אליעזר בן יצחק אשכנזי שלפני עלותו ארצה הדפיס בקושטא ובלובלין. בית הדפוס התקיים עד שנת שמ"ז.

אחרי הפסקה של מאתיים וארבעים וחמש שנה הגיע אל צפת רבי ישראל בן אברהם בק שהיה מדפיס אומן ובעל ניסיון רב. הוא נולד בברדיצ'ב וכבר בגיל תשע עשרה פתח בה בית דפוס . כאשר הוא עלה לישראל הוא הביא אתו שני מכבשי דפוס ואת כל הדרוש ליציקת אותיות וכריכה. הוא התיישב בעיר צפת  ופתח בה בית דפוס.

באחד מביקורי הרב ישראל בק בירושלים, ביקשו ממנו לפתוח בית דפוס בירושלים. הוא נענה והקים את בית הדפוס הראשון בעיר.

במשך שנים היה ישראל בק המדפיס היחיד בעיר עד שקמו לו מתחרים, מיכל הכהן ויואל משה סלומון. שניהם בני ירושלים שנסעו לקניגסברג, למדו שם את אומנות הדפוס, וכשהם חזרו לירושלים, הם פתחו בית דפוס בשם דפוס סלומון, שפעל בין השנים 1863-  1992.

עד לפתיחת  דפוס סלומון היה ישראל בק המדפיס היחיד בירושלים וכאשר נפתח דפוס סלומון, רבי ישראל בק ראה בהם משיגי גבול, הוא תבע אותם לדין, אך לא זכה במשפט.

ההפסד לשני השותפים סלל דרך להקמת בתי דפוס נוספים בירושלים. כיום פועלים בעיר עשרות בתי דפוס אשר מעניקים מגוון שירותים לתושבי העיר.

דפוס "שלום עליכם" – חולית הזהב בשרשרת הדורות של בתי הדפוס

מאז הקמתו, לפני למעלה משני עשורים, נחשב בית הדפוס שלום עליכם לאחד מבתי הדפוס המובילים בירושלים. אל בית הדפוס שנמצא במרכז העיר מגיעים אינספור אנשים הנדרשים לשירותי דפוס. סופרים המעוניינים להוציא לאור את פרי עטם, בעלי עסקים המדפיסים מוצרים מגוונים במטרה לקדם ולמתג את העסק שלהם, בעלי חברות המדפיסים קטלוגים, חוברות, מחברות, יומנים ועוד.

כיאה לבית דפוס בעל ניסיון ומוניטין רב, היחס ללקוחות הוא יחס משפחתי, אדיב, חם ומקצועי. אנשי הצוות המיומנים מלווים כל לקוח באופן אישי ומעניקים ייעוץ מקצועי להפקות הדפוס של כל אחד ואחד.

בית הדפוס "שלום עליכם" צועד עם הזמן והלקוחות נהנים מטכנולוגיה מתקדמת. בית הדפוס עושה שימוש בטכניקות ובשיטות המתקדמות ביותר בתחום מתקדמת ומחזיק במערך ציוד חדשני שמאפשר לו לבצע כל הפקת דפוס בצורה המקצועית, המהירה ביותר והטובה ביותר. צוות העובדים מציע ללקוחות הרבים את כל מוצרי הדפוס, החל מהשלב הראשון ועד לשלב הסופי כולל עיצוב גראפי ברמה הגבוהה ביותר.

צוות העובדים בבית הדפוס מתמחה בכל שיטות הדפוס, בדפוס אופסט, בדפוס דיגיטלי ויודע להתאים לכל לקוח ולכל הפקת דפוס את שיטת הדפוס המתאימה והנכונה לכל סוג של הפקת דפוס.

מוגש באדיבות בית דפוס שלום עליכם ירושלים

שאלות ותשובות

מתי הוקם הדפוס הראשון ומה הייתה השפעתו?

בית הדפוס הראשון הוקם על ידי יוהנס גוטנברג במאה החמש עשרה. להמצאת הדפוס הייתה השפעה רבה על דרך החיים ויש הטוענים כי זו הייתה ההמצאה החשובה ביותר באלף הקודם. המצאת הדפוס השפיעה על רמת החיים, היא אפשרה לכל אחד מכל שכבות הציבור לרכוש ידע והשכלה והביאה להקמה של אוניברסיטאות רבות. 

מתי נדפס הספר העברי הראשון ומהי החשיבות של הדפוס העברי?

הספר העברי שנדפס היה פירוש רשי לתורה, הוא נדפס בשנת 1475 בדרום איטליה. עד לשימוש בדפוס העברי, ספרי היהדות נכתבו בכתב יד והופצו במספר עותקים קטן. לא אחת ניסו אויבי העם לפגוע בספרים שהיו נשמת האומה ושרפו את הספרים. מאז המצאת הדפוס לשריפת הספרים העבריים בידי המתנקשים לא הייתה משמעות שכן כל ספר שנדפס הודפס במספר גדול של עותקים ולא נשקפה סכנה לכיליון הספרים.

איך דפוס "שלום עליכם" מתקשר אל ההיסטוריה של בתי הדפוס העבריים?

בית  הדפוס שלום עליכם נמצא במרכז העיר ירושלים ומהווה חוליה נוספת בשרשרת בתי הדפוס העבריים. אל בית הדפוס מגיעים אנשים מכל גווני האוכלוסייה, אנשים המבקשים להדפיס ספרים העוסקים בענייני דת, בהיסטוריה, ברפואה, בפילוסופיה ועוד ובעלי עסקים המבקשים להדפיס מוצרי דפוס כדי לקדם ולמתג את בתי העסק שלהם. 
דילוג לתוכן